השלמת בגרויות

הזכרו בתקופת לימודי התיכון שלכם. בגילאי 15 עד 17 [ לערך ] שוהים המתבגרים בביה"ס התיכון. בשלב זה בחייהם הם נדרשים להתמודד מצד אחד עם גיל ההתבגרות שאינו פשוט כלל ועם המוטיבציה הרבה לאירועים חברתיים – החל משהייה עם חברים ומסיבות ועד לאהבה חדשה, טיולים ועוד.

במקביל להתבגרות הסוערת נדרשים תלמידי התיכון ללמוד ולהבחן במבחני הבגרות. נראה ששני הנושאים הראשיים בחיי התלמיד הממוצע אינם משיקים זה לזה, ואף מנוגדים ומושכים כל אחד בכוון אחר. קיץ, אתה בן 16 או את בת 17, זכיתם ברישיון הנהיגה ואתם מאוהבים, נניח : כעת קצת קשה להכיר את ביסמארק מתוך ספר עבה לאורך שעות לימוד ארוכות, הנראות אינסופיות…

ולא רק ביסמארק מערים קשיים – גם פונקציות וטריגונומטריה ובאופן כללי שלל מקצועות הלימוד והלימודים בתיכון ככלל, כך כבר הוסכם, פשוט מגיעים בתזמון בעייתי עבור הנערים והנערות הצעירים. לא לחינם הפך נושא השלמת בגרויות לנושא נפוץ ביותר ומבוקש עד מאוד בארץ.

מערכת החינוך הישראלית בנוייה כך שהשיא הנדרש מהתלמידים מגיע במבחני הבגרות, ואלו נערכים בשנות התיכון האחרונות. תעודת הבגרות חיונית להמשך ללימודים גבוהים ובכלל. תלמידים רבים מסיימים את התיכון כשבאמתחתם תעודת בגרות חלקית, אם בכלל, והדבר נובע מסיבות שונות. השלמת בגרויות הופכת את המצב לחלוטין ומעניקה הזדמנות חדשה לכל תלמיד.

השלמת בגרויות מצליחה ממספר סיבות. ראשית – גילו של התלמיד. מי שלומד לטובת השלמת בגרויות הוא לרוב אחרי גיל השחרור מצה"ל ולפעמים קצת מעבר, כלומר – בוגר יותר. הבגרות מעניקה ניסיון ושלוות נפש כמו גם הבנה עמוקה יותר של ייעוד הלימודים והסיבה שאנו לומדים.

בתי ספר רבים עוסקים בתחום השלמת בגרויות בישראל והם מיומנים ביותר בנושא ומציעים תכנית שמתאימה לא רק באופי ושיטת הלימוד אלא גם בדגשים על הבגרויות הנבחרות. כך הפוכת השלמת בגרויות לקלה, התוצאות המושגות לרוב גבוהות ביותר ומקלות על התלמיד להתקבל לפקולטה אליה שאף.